|
|
|
| |
חשים אמנות - תערוכה פסע, גלריה הוראס ריכטר, תל אביב 2012 |
|
התערוכה 'פסע' פתחה את הפעילות של המיזם 'חשים אמנות'. תערוכה ראשונה מונגשת לקהל עם עיוורון ולקויות ראייה. מדובר על הנגשה פיזית של המוצגים ועל ההנגשה של התכנים. הסברים מושמעים ושלטים כתובים בברייל.
האמנים:
מנשה קדישמן, אבי וינוגרד, אורי שפירא, ג ג.ו.ר.ד.ו.ן, גיא לוגשי, גיל בכר, דיקלה רוזן,
ורדה יתום, ורוניקה אלרן, רות אגמון, רות אלרן, ז'ק ז'אנו, חנה דיליאן, יסמין וינוגרד,
ליסה ג'קובדון, לזרו רדוסקוביץ', מוטי נטף, מיקה בר, מיקל לזר, מרק לואיס, משה עמר,
נובויה ימגוצ'י, עדי הכט, עלמה מוריה-ויניק, ענת ניצן, רחל כדמור, רחלי רוטמן.
אוצרות משותפת: ורוניקה אלרן וכינרת אביבי-בלוך
הנגשת תכנים: ורוניקה אלרן
הדפסת ברייל: הספרייה המרכזית לעיוורים וללקויי קריאה.
|
|
|
מעבר לחזותי. חוויית התערוכה פסע בממדים חסרים ונוספים – מגע ושמע.
מטרת התערוכה לבחון את משקלו של חוש הראייה בתפיסתנו את העולם הממשי. לבחון את האפשרויות האחרות הקיימות לפענוח צופן. לעורר סקרנות, לאלץ חידוד חושים. לחשוף את המתח בין הנסתר לגלוי, לעמת מציאות חושית עם אמת שהיא יחסית, או אמת אבסולוטית. לחשוף את המתח בין הקיים למדומה ליצירת סיטואציה מטלטלת, מתעתעת.
חשים אמנות מקווה להביא לסגירת הפער באשר לאפשרויות צריכה של אמנות ולפתוח את הגלריה גם בפני הציבור עם עיוורון ולקות ראייה.
פסע בין הנראה לנעלם, פסע בין תפיסת האובייקט והאובייקט עצמו, פסע בין המבקר עם מוגבלות ראייה והמבקר ללא מוגבלות ראייה, מפגש קהלים.
כחלק מאירועי שנת האמנות בתל אביב התקיים שיח גלריה בהשתתפות אמני התערוכה, הציבור הרחב - לרבות קהל עם עיוורון ולקויות ראייה ונכים ומר עמוס באר – מנהל הספרייה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות ראיה.
בשיח גלריה התקיים דיון על תפיסת האמנים את ה'קול קורא' של התערוכה, על הזמנת קהל עם עיוורון, עם לקות ראייה ונכים לעולמינו האמצעות התערוכה.
הייתה הסכמה באשר לחשיבות של צירוף קהל זה לקהל המבקר בתערוכות.
התקיים מפגש ושיח מעניין בנושאים מגוונים כגון
תפיסת אובייקט באופן כללי ותפיסת יצירת אמנות בפרט באופן ויזואלי אל מול התפיסה שלהם באופן מישושי.
האינטראקציה בין שתי סביבות חיים, שתי תפיסות מרחב.
נושאים חברתיים חשובים כגון מקומו של השונה, בחברה הישראלית ובעיקר תרומתו של השונה לתרבות.
|
|
|
המקום, הגלריה שינתה "לבוש". היא לא עוד "מקום סטרילי" בו מוצגות יצירות שלא ניתן לגעת בהן ומאפשרות תפיסה חזותית בלבד אלא מקום בו מותר למשש את המוצגים לכן התפיסה של המוצים הופכת לתפיסה בלתי אמצעית ישירה וחווייתית. התבטל המרחק בין המוצג והמבקר.
מכשירי אודיו שעמדו לרשות המבקרים סיפקו למבקרים עם עיוורון את המידע הנחוץ לו כדי להתנהל באופן עצמאי בחלל. סיפקו גם את המידע שהעצים את החוויה שהביקור סיפק.
תודות והערכה למנהלת הגלריה כינרת אביבי-בלוך שנענתה לבקשתי להקים את התערוכה. תודות והערכה לאמנים המציגים שהסכימו להתמודד עם האתגרים שהמיזם הציב בפניהם. תודה לספרייה המרכזית לעיוורים ולקויי קראיה שהדפיסה את כל השלטים בכתב ברייל.
|
|
|
האמן אבי וינוגרד רוצה לבלבל חלק מהקהל. הוא הציג עבודה המורכבת משלושה חלקים: חצי עוגה על חצי צלחת, חצי כוס לקפה על חצי תחתית וחצי כפית בתוך הכוס וחצי כד חלב. החפצים מודבקים על מראות. השתקפות הכלים במראה גורמים לכלים החצויים להראות שלמים. הכותרת של העבודה היא "כוס קפה ועוגה".
תעתועי ראייה, ניתן לרמות את העין אך לא את היד הנוגעת היד תמיד תרגיש את הכלים חצויים.
|
|
|
|
|
|
|
|